לאחי הקטן יש תיאורית על הנוגעת לשימוש בשאריות במקרר. לדבריו, אבא שלי, הידוע בשאיפותיו הקולינריות, יודע להתמודד עם שאריות באחת משתי דרכים: בקיץ, הוא מכניס את כל השאריות במקרר לחביתה. בחורף – הוא מכניס את כל השאריות למרק.
בימים גשומים ונהדרים כמו אלו שאני מקווה שיגיעו אלינו בסוף השבוע, כמובטח, כל מה שמתחשק לי זה לאכול מרק, עם שאריות, בלי שאריות, רק מרק, חם, סמיך ומלא בדברים.
מרקים מטבעם הם מצע אינסופי ומנחם, המוכן לקלוט אל זרועותיו החמימות כמעט כל דבר, כולל את עקבות יום הפרך שעבר, וליל קו האש שעוד לפני.
השבוע הכנתי מרק זריז במיוחד, מאולתר לחלוטין (ולכן גם לא מצולם בשום צורה) של חומוס ותפוחי אדמה. כל מה שצריך הוא קצת שאריות, כוחות אחרונים ומישהו שיעשה כלים בסוף.
מרק חומוס ותפוחי אדמה:
מצרכים:
קופסת גרגירי חומוס (או גרגירי חומוס שהושרו לילה קודם וכו', אך זה הרבה יותר מהיר עם קופסת שימורים, ומאפשר ספונטניות…)
שני תפוחי אדמה גדולים קלופים וחתוכים לקוביות קטנות
בצל גדול קצוץ
4-5 שיני שום חתוכות
מלח, פלפל לבן ושחור, וכמה חוטי זעפרן
שמנת לבישול (אני משתמשת ב-10% מטעמי רוחב. של המותניים, כלומר)
שמן זית
שאריות לחם (2-3 פרוסות או הנשיקה)
פרמז'ן או גבינה אחרת לגירור
הכנה:
בסיר גדול למרק, מטגנים בשמן זית את הבצל על אש בינונית עד שיזהיב אבל לא ישחים. מוסיפים את השום, את החומוס (המסונן, אם השתמשתם בקופסה) ואת קוביות תפוח האדמה כ-6-7 דקות. מוסיפים מים (אני מתעצלת ומוסיפה מים רותחים), מוסיפים מלח, פלפל לבן, מעט פלפל שחור (לפי הטעם, אני אוהבת הרבה פלפל) ומבשלים כ-20 דקות עד שהחומוס ותפוחי האדמה רכים. מסירים מהאש ובעזרת בלנדר יד טוחנים את המרק למחית חלקה.
מחזירים לאש ומוסיפים את השמנת לבישול. מערבבים, ומוסיפים את חוטי הזעפרן. מבשלים עוד כ-10 דקות על אש בינונית.
במקביל, חותכים את שאריות הלחם ומקפיצים אותן במחבת עם שמן זית עד שהן משחימות מעט אבל לא נשרפות.
מסירים את המרק מהאש, מחלקים לצלחות עמוקות, לכל צלחת מוסיפים כמה קרוטונים, מזלפים זילוף קטן של שמן זית ובוזקים פרמז'ן.
מרק עגבניות פשוט, מאולתר ומוצלח
מכיוון שלא יעלה על הדעת פוסט בלי תמונה, אני מצרפת תמונה ישנה מאוד של מרק עגבניות שנעשה בערך באותו אופן, עם קרוטונים תוצרת בית מלחם עייף במיוחד.
הדבר היחיד ששונה בין שני המרקים, חוץ מהכל, הוא המרכיבים. מכינים אותו דבר בדיוק: בצל, שום, שמן זית, מוסיפים עגבניות חתוכות (אני מעדיפה שרי), מבשלים כ-20 דקות עם מלח, פלפל ופפריקה אם מתחשק לכם, אפשר גם לטחון כדי שהמרקם יהיה אחיד. אפשר להוסיף גם כוסברה שמוסיפה המון. הגשה עם זילוף שמן זית, קרוטונים מטוגנים (אפשר גם בתנור) וגבינה טעימה.
עוד בגזרת "מרקים שליאת אוהבת במיוחד": מרק אפונה עם קבנוס ועצמות שפונדרה ומרק תירס פשוט עם שמן שומשום וג'ינג'ר.
ועוד הפתעה קטנה לסיום, גם היא ישנה וטובה. זה נראה מהמם, זה טעים באופן חריג, וזה קל בצורה מבישה.
פרפה נוטלה משודרג, וכך זה מתבצע: מקציפים שני שמנת מתוקה, לקראת הסוף, מוסיפים פנימה קופסת נוטלה קטנה וממשיכים להקציף על מהירות נמוכה עד שהנוטלה נבלעת. ממלאים תבנית שקעים כלשהי מסיליקון בתערובת ומקפיאים לכמה שעות. מקשטים איך שרוצים: אני קישטתי עם עלה נענע וקוביית שוקולד מריר-צ'ילי חריף וטעים, ששובר את המתיקות של הנוטלה. אפשר לקרמל שקדים מולבנים ולשים בתחתית – או כל דבר אחר.
נ.ב. אחרון
עד שלא ננזפתם על ידי הקצב כששאלתם: "כמה זמן זה צריך בסיר לחץ?", לא ידעתם נזיפה מהי.
האמת שהיכולת להשתמש בשאריות היא בעצם הבסיס לכל שף,לא חוכמה לעשות מתכון מספר אלא לאלתר מהחומרים שיש זה היצירתיות במיטבה,אז בקשר לאביך אין לי ספק שעמוק בפנים מתחבא לו שף בפוטנציה